ביקור היסטורי של כלבת ים בישראל: כל מה שרציתם לדעת על יוליה

כחודשיים בלבד לאחר השקת קמפיין "מחזירים את כלב הים הנזירי לישראל", כלבת ים נזירית ים־תיכונית החליטה להופיע בארצנו על דעת עצמה, בלי לחכות להזמנה רשמית. ההתרגשות בשיאה! הכירו את יוליה וגלו מדוע ביקורה כה מרגש וחשוב להצלחת פרויקט כלבי הים בישראל

יוליה, עם חזרתה לחוף לאחר התרעננות בים של כשלוש שעות, בבוקר יום שני (15.5). צילום: צחי פינקלשטיין

בצהרי יום שישי (12 במאי 2023) רוכב האופניים אבי בנסון רכב להנאתו לאורך טיילת חוף ביפו, כשלפתע הבחין במשהו מוזר בחוף. בהתחלה חשב שמדובר בדולפין, אך מהר מאוד הבין שהוא רואה לנגד עיניו יונק ימי הרבה יותר נדיר במחוזותינו: כלב ים.

מיד דיווח על כך לרשות הטבע והגנים, שהעבירה את הדיווח לחוקרי עמותת דלפיס. מאז ועד לרגע זה חוקרי דלפיס, בשיתוף ובהתייעצויות עם חוקרים מחו"ל, מנהלים מעקב צמוד אחר כלבת הים הנזירית הים־תיכונית, שכבר זכתה להיקרא בשם: "יוליה".

החוקרים הדגישו, כי נוכחותה הארוכה של כלבת הים בחוף לא מעידה על מצב מצוקה כלשהו. "יש לנו על תיעוד כלבי ים ממין זה, שישנו שלושה ימים רצוף במערה. היא משתדלת להישאר יבשה למרות שהים עולה, זזה כל הזמן ומתרחקת ממשברי הגלים".

מאז הופעתה, יוליה משכה תשומת לב רבה וקהל רב התאסף מדי יום במקום, כדי לצפות בה משתזפת בשמש. צילום: יאלי מבורך

במהלך הימים שלאחר מכן, יוליה הציגה סימני התאוששות, לאחר התשישות שאפיינה את תחילת שהותה בחוף. לדברי ד"ר מיה אלסר, המובילה את מחקר כלבי הים בישראל: "אנו רואים איזושהי התאוששות אחרי המסע הארוך שלה, וזה סימן טוב. אנו גם מקווים מאוד שבקרוב היא תתאושש מספיק כדי לחזור למקומות שבהם יש לה יותר מרחב מחיה, כמו החופים של טורקיה, הארוכים יותר".

חוקרי דלפיס מדגישים כי אין להתקרב אל כלבת הים. במידה שיוליה עולה לחוף, פקחי ומתנדבי רשות הטבע והגנים, כמו גם חוקרי דלפיס ומתנדבי העמותה, שומרים עליה ומוודאים שלא יאונה לה כל רע.

תיעוד חשוב ומרגש של כלבת ים בישראל

מדובר בתיעוד הראשון של כלב ים בחוף ישראלי. בשנת 2010 נצפה אומנם כלב ים על שובר הגלים בהרצליה, אך זו הפעם הראשונה שבה רואים פרט כזה בחוף עצמו, ולמשך כל כך הרבה זמן.

כיום ידוע לחוקרי דלפיס על שלושה פרטים שונים לפחות שנצפו בארץ (מלבד יוליה). אחת מהם היא כלבת הים הנזירית "מאיה", שנצפתה כבר חמש פעמים בראש הנקרה.

לדברי ד"ר מיה אלסר, רק לפני כעשור כלב הים הנזירי הים־תיכוני הוכרז כמין בסכנת הכחדה חמורה וכאחד מ־12 היונקים הנדירים בעולם, ומודלים חזו סיכויי הכחדה גבוהים מ־50 אחוזים תוך שלושה דורות בלבד.

בשנת 2010, לאחר כחמישה עשורים של היעדרות וכשכבר כמעט אפסה התקווה בקרב החוקרים לראות כלבי ים מול חופי הארץ, הגיע תיעוד מצולם ראשון של כלב ים בישראל. מאז נאספו בארץ יותר מ־90 תצפיות - מאשקלון ועד ראש הנקרה. האחרונה שבהן היא כאמור התצפית הנוכחית והראשונה מסוגה, של יוליה.

בניגוד לתחזיות, אוכלוסיית כלבי הים הנזיריים הים־תיכוניים גדלה וכיום מוערכת בכ־700 פרטים, כ־400 מתוכם חיים לחופי יוון, קפריסין וטורקיה. "כך שיש סיבה לאופטימיות", אומרת ד"ר אלסר, "ובעיקר - להיערכות ולהכנת השטח לקליטתם של כלבי הים חזרה בישראל".

ד"ר מיה אלסר: "אם אנחנו רוצים שהם יישארו פה. אנחנו חייבים לדאוג להם למקום שבו הם יוכלו לנוח ללא הפרעה. חייבים לדאוג לבית לכלבי הים"

מחזירים את כלבי הים לישראל

במרץ 2023 השיקה דלפיס את קמפיין "מחזירים את כלב הים הנזירי לישראל", שמטרתו לאושש את בתי הגידול הטבעיים של כלבי הים באזור ולהקים עבורם בתי גידול חדשים, מלאכותיים.

"אם אנחנו רוצים שהם יישארו פה. אנחנו חייבים לדאוג להם למקום שבו הם יוכלו לנוח ללא הפרעה", דברי ד"ר אלסר. "חייבים לדאוג לבית לכלבי הים".

בימים אלה נבחנות בדלפיס כמה אפשרויות ליצירת תנאים שיאפשרו את הישארותם של כלבי הים בישראל, בהן שיקום מערות בשמורת הטבע הימית ראש הנקרה בשיתוף רשות הטבע והגנים.

"המערות בראש הנקרה הן מערות המתאימות מבחינת מאפייניהן הפיזיים ומיקומם בשמורה, כמערות המלטה עבור כלבי ים. מערות אלה, שקרסו בסוף שנות התשעים, שימשו את אוכלוסיית כלבי הים בארץ במאה הקודמת".

רעיה שורקי, מנכ״לית רשות הטבע והגנים: "הביקור ההיסטורי של יוליה, כלבת הים הנזירית בחופי ישראל בהחלט מרגש את כולנו בפרט בימים מורכבים שתושבי המדינה חווים. אולי היא כאן כדי להזכיר לנו כי לטבע אין גבולות מדיניים וכמה הסביבה הימית נדרשת לשיתוף פעולה בין המדינות באגן על מנת לשמר את אוצרות הטבע".

עמותת דלפיס יצאה בקמפיין גיוס המונים למימון פרויקט שיקום בתי הגידול של כלבי הים בישראל, כך שבפעם הבאה שיוליה תקפוץ לביקור - היא גם תישאר. היכנסו לקמפיין ויחד נוכל להגשים את החלום - להחזיר את כלבי הים לישראל!

יוליה: תעודת זהות

יוליה היא כלבת ים נזירית ים־תיכונית, המוכרת לחוקרים בטורקיה כבר משנת 2007, אז נצפתה לראשונה בחוף מרסין שבמזרח טורקיה, וזכתה לשם מקומי: טוגרה (Tugra). חוקרי דלפיס מעריכים כי גילה נע סביב 20 שנים, ואורכה כשני מטרים.

כיצד גילינו זאת? ד"ר מיה אלסר, מנהלת מחקר כלבי הים הנזיריים בישראל, השוותה מול מאגר התמונות של חוקרים מטורקיה, מהארגונים SAD-AFAG ו- METU-IMS, את התמונות של יוליה, וכך התגלה כי מדובר באותה כלבת ים, עם אותן הצלקות. לחוקרי דלפיס ידוע גם על תצפיות של יוליה בעבר בחופי לבנון.

רוצים לדעת כיצד נראתה יוליה בצעירותה? לחצו כאן ותוכלו לראות את יוליה, כפי שנצפתה בחופי טורקיה ב־2007.

אין ספק שזהו אחד מהפירות החשובים של פרויקט השימור האזורי של כלב הים הנזירי הים־תיכוני במזרח הים התיכון, שלו שותפה עמותת דלפיס, בהובלת ה־IUCN ובמימון Monk Seal Alliance.

למה דווקא "יוליה"? מי שהעניק ליוליה את שמה היה מוחמד, ילד ששהה בחוף בעת מציאתה של כלבת הים, עזר לחוקרי דלפיס למנוע מחבריו להשליך עליה אבנים, ואפשר לה לנוח על החוף.

ראיתם כלב ים? דווחו לנו!

מה לעשות אם נתקלים ביוליה או בכלב ים אחר על החוף?

1. קודם כל: שומרים מרחק! מדובר בחיית בר, ואין להפריע לה.

2. מדווחים באפליקציית דלפיס, או ישירות בטל' 050-3225227 (מיה), כדי שחוקרינו יוכלו לגשת למקום.

3. מצלמים (ממרחק וללא שימוש בפלאש!) את כלב הים. רצוי לצלם הן בסטילס והן בווידיאו.

4. מרחיקים כלבים (קושרים ברצועה), שומרים על שקט ולא מכוונים לעבר החיה פנסים.

5. מודים על ההזדמנות להיות שותפים לאירוע נדיר ומרגש!