שיתוף פעולה בינלאומי למען כלב הים הנזירי הים־תיכוני
הכירו את כלב הים הנזירי, שגריר אמיתי של תקווה בים התיכון! ד"ר מיה אלסר, שמרכזת את פרויקט כלבי הים בישראל, מספרת על שיתופי הפעולה של דלפיס עם ארגונים נוספים באזור לצורך הגנה על המין, שנמצא בסכנת הכחדה
מי לא זוכר את ההתרגשות האדירה עם קבלת הדיווח המצולם הראשון של כלב ים בישראל? זה קרה בשנת 2010, לאחר שנים של היעדרות וכשכבר כמעט אפסה התקווה בקרב החוקרים לראות כלבי ים מול חופי הארץ.
לפני קום המדינה מראה כלבי ים ממין כלב ים נזירי ים־תיכוני היה מחזה נפוץ יותר בישראל. דיווחים על פרטים בודדים, בעיקר בחופי ראש הנקרה וטנטורה (דור-הבונים) תועדו החל משנות ה־20' ופסקו בשנות ה־60'. כמעט 50 שנים חלפו מאז התצפית האחרונה בישראל, ורק לפני כעשור כלב הים הנזירי הים־תיכוני הוכרז כמין בסכנת הכחדה חמורה וכאחד מ־12 היונקים הנדירים בעולם. אוכלוסייתו מנתה כ־500 פרטים - מספר נמוך מאוד ליונק שקצב רבייתו איטי (צאצא אחד כל שנתיים-שלוש) ומודלים חזו סיכויי הכחדה גבוהים מ־50 אחוזים תוך שלושה דורות בלבד!
אולם, בניגוד לתחזיות, אוכלוסיית כלבי הים הנזיריים הים־תיכוניים גדלה וכיום מוערכת בכ־700 פרטים, כ־400 מתוכם חיים לחופי יוון, קפריסין וטורקיה. בשנת 2010 החלו לזרום דיווחים על כלבי־ים, בחופים שבהם חלפו כמה עשורים ללא תצפיות, כמו סוריה, לבנון וישראל. באותה שנה התקבל בישראל דיווח מצולם ראשון של מין זה: נקבה צעירה שעלתה לנוח בגומחה שנוצרה בשובר הגלים של מרינה הרצליה. כעשרה ימים לאחר אותו דיווח תועד פרט נוסף, ככל הנראה זכר, ביום סוער במיוחד, בסמוך לנקרות בראש הנקרה שבגבול הצפוני של ישראל. תצפיות אלו היוו את הבסיס למסד נתונים שבנינו מאז, עם יותר מ־90 תצפיות שנאספו מהחוף הישראלי - מאשקלון ועד ראש הנקרה. על פי התמונות, מדובר בשלושה פרטים שונים לפחות, שאחת מהן (אותה נקבה שזכתה לשם "מאיה") נצפתה כבר חמש פעמים בראש הנקרה.
במקביל לדיווחים מישראל, הדיווחים על תצפיות התחדשו באותן שנים גם בלבנון, בסוריה, במצרים ובלוב, אחת מהן של נקבה בשלבי הריון מתקדמים (בלבנון), מה שמעיד על רבייה פעילה באזור. אם עד לאחרונה היה נהוג לחלק את הארצות שלחופן נצפים פרטים ממין זה לשתי קבוצות עיקריות - כאלו בהן ידוע על רבייה וכאלו שלא - לאחר שנים של ניטור באגן הלבנט ובים היוני, החוקרים הגיעו להבנה כי פרטים מתת־האוכלוסיות העיקריות ביוון, קפריסין וטורקיה, מתפשטים לבתי גידול חדשים-ישנים. דוגמה לכך היא פרט המוכר כבר משנת 2009 במרסין שבטורקיה וזוהה ב־2020 בלבנון, במרחק של כ־300 ק"מ. גם מאיה שלנו, שנצפתה מול חופי ישראל, זוהתה מספר פעמים מאז אביב 2020, מצפון לביירות. עדויות אלו ונוספות הדגישו את החשיבות שבשיפור התקשורת בין הארגונים השונים שחוקרים את כלב הים הנזירי הים־תיכוני.
בשנת 2021 חברו חוקרי עמותת דלפיס לחוקרים מהארגונים הבאים, בפעילות משותפת לניטור ולשמירה על כלב הים הנזירי הים־תיכוני: ה־IUCN, שמרכז ומוביל את הפרויקט ואת התצפיות מלבנון; הארגונים Mom, Archipelagos, HCMR מיוון; METO, SAD-AFAG מטורקיה; SPOT, Enalia מקפריסין; CBD-Habitat מספרד; ודלפיס ואוניברסיטת חיפה מישראל.
הפרויקט מתבצע במימון Monk Seal Alliance - איחוד קרנות לשימור כלב הים הנזירי הים־תיכוני, ושיתוף הפעולה כולל:
1. ניטור אוכלוסיות כלב הים הנזירי הים־תיכוני במטרה להרחיב את הידע ולצמצם את האיומים על מין זה.
2. הנגשת המידע לרשויות הרלוונטיות לשיפור או עדכון תוכניות מקומיות להגנה על כלב הים.
3. פיתוח יכולות ושיתוף ידע בין הארגונים השונים לשיפור שיטות המחקר, הידע והכלים המשותפים.
בישראל התמקדנו בסיום סקר בתי הגידול שהחל בקיץ 2015, במטרה לזהות מקומות מתאימים למנוחה ואולי אפילו להמלטה של כלב הים; במקומות נבחרים הצבנו מצלמות אינפרא־אדום שמופעלות באמצעות חיישני חום ותנועה לזיהוי כלבי ים; שיפרנו את רשת איסוף דיווחי התצפיות וממשיכים לפעול להעלאת מודעות הציבור לחשיבות השמירה על מין זה ועל בית הגידול שלו.
לדוח המקיף והמלא של סקר בתי הגידול - לחצו כאן.
The complete report of the Mediterranean monk seal habitat survey
בנוסף לפרויקט זה, דלפיס משתפת פעולה בפרויקט בינלאומי שבוחן את יעילות התקשורת החברתית ככלי לאיסוף נתונים על כלב הים הנזירי הים־תיכוני.
למה כלב הים הנזירי כמעט ונעלם?
בעבר, כלב הים הנזירי הים־תיכוני היה נפוץ לאורך כל חופי הים התיכון, הים השחור, חופי צפון־מערב אפריקה ועד לאיי כף ורדה (Cape Verde), הקנריים, האזורים, האי מדירה וחצי האי איבריה באוקיינוס האטלנטי.
מתקופת האימפריה הרומית ועד לשנות ה־40 של המאה העשרים בני האדם צדו את כלב הים להפקת שמן, אכילת הבשר ושימוש בעור ובפרווה. בנוסף, דייגים נהגו לצוד את כלבי הים בשל הנזק שהסבו לציוד ולשלל הדיג. למעשה, עד היום לכידה מכוונת ובלתי מכוונת מהווים את אחד האיומים העיקריים על אוכלוסיית כלב הים הנזירי הים־תיכוני, כמו גם הידלדלות מקורות המזון בים התיכון, התחרות בדייגים על שלל הרשת והצטמצמות המערות השקטות עם כניסה תת־ימית המותאמת להמלטת מין זה בשל הפיתוח בתיירות.
כלבי הים נמצאים בראש מארג המזון, וזיהום סביבתי גורם לכך שיצטברו בגופם מגוון מתכות כבדות, חומרי הדברה ורעלים כימיים שונים. חומרים אלו, גם אם אינם גורמים לתמותה מיידית, מקטינים את עמידות החיות למחלות, משפיעים על שיעור הילודה ועל שיעור תמותת הגורים, ומקצרים את תוחלת החיים הכללית של בעלי החיים שנחשפו לזיהום.
חזרתו של כלב הים הנזירי לאגן המזרחי של הים התיכון לאחר היעדרות רבת שנים, וחשיבותו כטורף־על במערכת האקולוגית רק מדגישים את החשיבות בהכרזת שמורות טבע ימיות, אשר יעודדו השבה טבעית של מין זה לאזורנו.
כלב הים הנזירי הים־תיכוני: תעודת זהות
כלב הים הנזירי הים־תיכוני (Monachus monachus) שייך למשפחת כלבי הים, בסדרת הטורפים הימיים של מחלקת היונקים.
זהו מין גדול יחסית: אורכו מקצה החוטם עד קצה הזנב נע בין שניים לשלושה מטרים ומשקלו יכול להגיע לכ־400 ק"ג. הגורים נולדים באורך ממוצע של כ־90 ס"מ ומשקלם בלידה כ־20 ק"ג. אפשר למצוא הבדלים גדולים בין פרטים, שבאים לידי ביטוי בעיקר בצבע הפרווה - מצבע שחור לחלוטין (אצל גורים) ועד לכסוף לבנבן (אצל בוגרים). אך דגם הצבע הנפוץ ביותר הוא חום־כהה בגב ואפור־לבנבן בגחון. גון הפרווה מזכיר את צבע הגלימה של הנזירים הפרנציסקיים ומכאן גם מין זה קיבל את שמו: "כלב ים נזירי".
כלב הים הנזירי הינו היחיד מבין מיני כלבי הים שהסתגל לחיים בימים טרופיים וסוב־טרופיים, בהם טמפרטורת המים בקיץ עשויה להגיע ל־29 מעלות. לרוב הוא נצפה במרחק שאינו עולה על חמישה עד שישה קילומטרים מהחוף, ונחשב כמין המעדיף את קרבת החוף (כיוון שאינו יכול לרבוץ זמן רב על חוף חשוף לשמש, לרוב ניתן למצוא אותו באזורי צל ליד סלעים, מצוקים או בתוך מערות). עם זאת, היו תצפיות של כלב הים הנזירי שבוצעו גם במרחק של 37 קילומטרים מהחוף, מה שמעיד על היכולת שלו לחצות מרחבי ים פתוח.
מין זה צד בעיקר בשעות הגאות. חוש השמיעה שלו אינו מפותח, אך חוש הראייה, חוש הריח וחוש המישוש מפותחים למדי. עיניו גדולות, חסרות ריסים ועפעפיים, ומותאמות לראייה הן באוויר והן במים. בראות לקויה (בלילה למשל, או במים עכורים), שערות שפמו הרגישות של כלב הים משמשות כחוש ההתמצאות העיקרי שלו. בנוסף, הוא יכול לצלול למשך כ־15 דקות, ולעומק של עד 30 מטרים. לעתים אף יותר מכך. מה הוא אוכל? ובכן, תזונת כלב הים הנזירי הים־תיכוני מורכבת בעיקר מדגים שונים) כמו צלופחים, סרדינים, טונה, דגי סולית ודגי מולית, תמנונים ודיונונים, בתצרוכת יומית של כחמישה אחוזים ממשקלו.
כלבי הים הנזיריים מגיעים לבגרות מינית בגיל 6-4 שנים. עונת החיזור מתרחשת בסתיו (בחודשים אוקטובר ונובמבר) וההזדווגות מתבצעת במים. משך ההיריון הוא כ־11 חודשים. הנקבות ממליטות במערות, עם העדפה למערות שהכניסה אליהן תת־ימית. בכל המלטה נולד ולד אחד, היונק במשך 17-16 שבועות ומסוגל לשחות ולצלול החל מהשבוע השלישי לחייו.